.

.

שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית

שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
אֲנִי אוֹהֵב שְׁמָשׁוֹת חָרְפִּיוֹת
מֵעַל חֶרְפוֹת וְגִדּוּפֵי הָרֶקַע
אוֹר
עוֹלֶה בְּזָהֳרוֹ עַל כָּל לַהֲטוּטֵי הַלַּהַט
יוֹרֵד בַּחֲסָדָו עַל כָּל מַחְשַׁכֵּי הַזְּמַן
חוֹם
מְחַלְחֵל בְּעֹדֶן כְּמוֹ חִיּוּךְ שֶׁל נַעֲרָה בְּדִכָּאוֹן
וְאֶפְשָׁר שֶׁהַשִּׂמְחָה הָעִלָּאִית שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ אָדָם
בְּעוֹלָמֵנוּ
הִיא שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
וְאֶפְשָׁר שֶׁכָּל שִׁירָתִי בִּשְׁעוֹתֶיָה הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר
הִיא שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
וּלְכָךְ מְבַקֶּשֶׁת נַפְשִׁי לְהִדָּמוֹת
לְשֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
וְשָׁם מְבַקֵּשׁ גּוּפִי לִהְיוֹת
בְּשֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
אֲנִי אוֹהֵב שְׁמָשׁוֹת חָרְפִּיוֹת
כִּמְעַט אָמַרְתִּי – מִתְלַהֵב
וּבְכָךְ הָיִיתִי חוֹטֵא לְטִיבוֹ הַהִבְהוּבִי שֶׁל הָאֹשֶׁר
הָאֹשֶׁר הָאוֹהֵב אוֹתְךָ
כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית

הצהרת הון

המניקוריסטית שלי עוברת לברצלונה
אני רוצה להמתיק את החדשה המרירה הזו
במאפין אוכמניות
בקפה בצלאל
אבל הם גובים שם עשרים ושלושה שקלים על מאפין
כשבאנגליה מאפין עולה פאונד וחצי
ולא כִּילַי אנוכי
קניתי פעם כרטיס תיאטרון להצגה בצ'כית
רק כדי לראות את האולם בו נערכה הבכורה של דון ג'ובאני
מנעתי מעצמי לתבוע כסף שנגזל ממני
כדי לא לטבול בביצה עכורה
ופעם, מזמן, מכרתי פיאט אונו לבנה שלי
כדי להוציא ספר שירה

כמה לידות

כמה לידות יכול אדם לשאת בחייו
כמה דפים חדשים ניתן לפתוח בספר חיינו הצנום
הלא לידה איננה מאורע מן הקלים
איננו מקיצים כפרח
מתחדשים כעור נחש
נזכור את מכת הפתאום של הכפור
מתי יסתפק אדם ברחם האופף אותו
חנוק ומצומק ככל שיהיה
אפלולי ודל ככל שיהיה
מתי ירחם אדם על עצמו באמת
ישתכשך כמסומם בנוזליו
ישרוץ מהומהם עם גרגור ופצפוץ
ורודם
ואהבת הישנו
עובר שלא בוער לו לעבור לשום מקום

עמיחי

מביט בגיא בן הינום
בעיניים תמות ורחבות
משוכנע שמאחורי כל זה מסתתר
אירוֹס גדול
ואיך איש אשר ליבו פרי מתוק ודמעותיו טובות
יחדיר את זה לתודעת מקום
שהכרתו אבן
ותת הכרתו אבק
הלנצח הגשם יהיה הבית?
הֵי
זה לא מוכרח להיות ככה
לא מוכרחים לבכות
אפשר לדבר שינויים
להשיק לַיין פואטי חדש
כמו אדם שמגדל לבדו ילד קטן
בתואם מלא עם נסיבות הזמן והמקום
מה עושה מקום?
מה עושה המקום הזה?
המקום הזה עושה מלחמה
אם כך
אשווק לבני המקום הזה אהבה
בדימויים של מלחמה
כן
ולא מפני שאיש מלחמה אנוכי
אני איש אשר ליבו פרי מתוק ודמעותיו טובות
שייקספיר לא גדש מחזות
בדימויי משפט
כי היה עורך דין
הוא היה קשוב אל קהלו
וקהלו היה קהל משפטנים
כך גם אני
עכשיו אני סוס טרויאני
של אהבות עם ריח מלחמה
את הנערה ההיא אלביש מעיל חייל משוחרר
גופה של הנערה הזו יהיה מרחץ דמים נורא
ויפי פניה של התיירת שלפנַי יהיה מצנח
מקופל פה
פתוח שם
אפילו הרצון לְאהבה
יהיה יד חזקה וזרוע נטויה
גם לערב האהבה הענוג ביותר
אכניס אש תותח
עמוד עשן
ברזל של נשק חם
אדבר אל בני המקום הזה בשפתם
כי המקום הזה
אין בו רחמים
וכנראה שעוד הרבה הרבה שנים נידון להיות
זירה רומית
שותתת
דם

פילוסוף בבלי כבוד

מָה זֶה מְתֻמַּן זְגוּגִיּוֹת

מְלֻבַּן רַעְמָה
הוֹלֵךְ נִמְרָץ בַּקַּמְפּוּס עִם תִּיק גֶ'יימְס בּוֹנְד
וּמִתְפַּלְסֵף כְּמוֹ שֵׁד?
מָה זֶה אֶחָד שֶׁדּוֹחֵק בְּךָ - "בּוֹא עוֹד אֶחָד, בּוֹא!"
לְאַחַר שֶׁנִּצַּחְתָּ אוֹתוֹ בְּשַׁח-מָט
וְהוּא עוֹד מְעַט בֶּן שִׁבְעִים
וְהַלַּיְלָה כְּבָר יוֹרֵד?

טִעוּן, פָּסוּק, טַעֲנָה, הֶגֵּד
ֲדִי, אֵין לִי כֹּחַ לְעוֹד מִשְׂחָק
הַלַּיְלָה כְּבָר יוֹרֵד

יוֹתֵר מִדַּי אִיזְמִים הִתְרוֹצְצוּ אֶצְלְךָ בַּמֹּחַ
"זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאַתָּה תֵּאִיסְט?"
חִיַּכְתָּ אֵלַי פַּעַם
כְּשֶׁבָּחַרְתִּי תֵּה וְלֹא קָפֶה
לֹא, עֲדִי, הַתֵּאִיזְם מִמֶּנִּי וָהָלְאָה
פָּשׁוּט הֶעְדַּפְתִּי תֵּה

וְכָל הַחַדּוּת
וְהַבָּרָק
וְהָרַעֲנַנּוּת
וְהַסְּגִידָה לַמְּדֻיָּק
כָּל זֶה הִתְמוֹסֵס בְּאַחַת
בְּאוֹתוֹ לֵיל שִׁשִּׁי גָּשׁוּם בְּדֵצֶמְבֶּר
כְּשֶׁהִגַּעְתָּ אֵלַי עִם שַׂקִּית תְּאֵנִים שֶׁזֶּה עַתָּה קָנִיתָ אֵצֶל רוֹכֵל עַרְבִי בְּדֶרֶךְ חֶבְרוֹן
הִנְחַתָּ אוֹתָן עַל שֻׁלְחָן הַקַּשׁ
וּבִדְמָמָה שָׁמַעְנוּ שׁוּבֶּרְט
דּוֹיטְשׁ תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁשִּׁים שֶׁל שׁוּבֶּרְט
בִּדְמָמָה.
שׁוּם טִעוּן לֹא נוֹרָה אָז בֵּינֵינוּ
שׁוּם פָּסוּק לֹא נִיטַח
שׁוּם טַעֲנָה לֹא נִיתְזָה
שׁוּם הֶגֵּד לֹא הִזְדַּקֵּר
רַק הִנְהוּנִים רַכִּים וּכְבֵדִים וּמְמוּשָׁכִים עִם הַפְּסַנְתֵּר
אוּלַי אַחַד הָרְגָעִים הָעֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר
שֶׁהָיוּ לִי עִם חָבֵר
רְגָעִים ש..., בִּמְחִילָה מֵעִתּוֹנוּת הַתּוֹכָחָה וְהַגְּעָרָה
אִי אֶפְשָׁר,
פָּשׁוּט אִי אֶפְשָׁר
לַחֲלֹק עִם אִישׁ רַע

הֵם לֹא אָהֲבוּ אוֹתְךָ
הֵם לֹא אוֹהֲבִים שׁוּם דָּבָר בּוֹרֵק נוֹעָז וְתוֹסֵס
הֵם לֹא אוֹהֲבִים אַף אֶחָד שֶׁאוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ
וְלֹא טוֹרֵחַ לְהַסְתִּיר אֶת זֶה
לֹא נִשְׁמַע לְעֵצַת ווֹלְטֶר לְהַסְווֹת אֶת אַהֲבָתֵנוּ הָעַצְמִית
שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל עֵצַת שׁוֹטֵר...

ַּכַּמָּה עוֹד נִזָּהֵר?

עַל מָה שֶׁנָּתַתָּ לָהּ – דִּבְּרוּ
אַךְ עַל מָה שֶׁלֹּא נָתְנָה לְךָ – לֹא דִּבְּרוּ
וּמִי חָכַם וְיֵדַע
אֵיזוֹ מַכָּה חֲזָקָה יוֹתֵר
אֲנִי אוֹמֵר –
אִשָּׁה הָאוֹסֶרֶת מְמוּשָׁכוֹת עַל בַּעֲלָהּ לִבְעוֹל אוֹתָהּ
הִיא אִשָּׁה הַבּוֹחֶרֶת לִחְיוֹת בְּקֶרֶב חָיָה פְּצוּעָה
שׁוֹר זוֹעֵם
נָמֵר שׁוֹחֵר לְטֶרֶף
דֹּב אֲשֶׁר נִלְקַח מִמֶּנּוּ מְזוֹנוֹ הָאַחֲרוֹן
אִשָּׁה הַדָּרָה בִּכְפִיפָה אַחַת עִם נָחָשׁ
נָחָשׁ עַצְבָּנִי מְאֹד מְאֹד מְאֹד
וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה כָּרֶגַע אִם בְּכֹחוֹ עֲדַיִן לְלַמֵּד וְגַם לִלְמֹד
הַשֶּׁבַח וַעֲלֵי הַדַּפְנָה לוֹ, שֶׁפִּיו עוֹד מַמְשִׁיךְ לִרְקֹד

"רַק בְּהוֹלַנְדִּית הוֹגִים אֶת שְׁמִי בְּלִי טָעֻיּוֹת"
"אֲנִי מִתְמַצֵּא בְּכָל נוֹשֵׂא חוּץ מִכַּדּוּרֶגֶל"

"אִינְטֶלֶּקְטוּאָלִים אֵינָם פִילוֹסוֹפִים
אֶלָּא סְתָם נוֹכְלִים בַּגָּדָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַסְּיֵן
שֶׁאֵינָם רוֹצִים לַעֲבֹד"

אָהַבְתִּי אוֹתְךָ, עֲדִי צֶמַח
פִילוֹסוֹף בִּבְלִי כָּבוֹד

צה"ל

צה"ל
מַשְׁמִיד הַנְּעוּרִים הַלְאוּמִּי
מַמְטִיר דְּמָעוֹת שֶׁל מַלְאָכִים בְּטִקְסֵי זִכְרוֹנוֹתָיו
כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ מַתָּז שֶׁל
יְרֹקֶת הַחֲמוֹר
יְרֹקֶת הַתַּנִּין
צַהַ"ל
מַשְׁמִיד הַנְּעָרִים הַלְאוּמִּי
מַמְטִיר פְּצָצוֹת שֶׁל טַיָּסִים עַל הַוֵסְט וְעַל הַטְרֵנִינְג
יַעֲלוּ וְיָבוֹאוּ מְשׁוֹרְרָיו
פִילוֹסוֹפָיו
לֵיצָנָיו
וְרַבָּנָיו
יַסְבִּירוּ שֶׁהַוֵסְט וְגַם הַטְרֵנִינְג
נְחוּתִים מִן הַכֻּמְתָּה
וְכָעֵת נוֹתַר רַק לְהַכְשִׁיר אֶת הַבָּסִיס לַחַג
(כַּשְׁרוּת בָּסִיס וַחֲגִיגָה נֶאֱמָרִים בְּשׁוּרָה אַחַת...)
אֲנִי אוֹמֵר - כֹּל בָּסִיס שֶׁל צַהַ"ל הוּא מַחֲנֶה הַשְׁמָדָה
הַשְׁמָדַת הַחֶדְוָה הַמְשֻׁחְרֶרֶת שֶׁבַּלֵּב
חֶנֶק הַצְּהָלוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת